האם פירות בריאים? מסתבר שלא לכולם!
פירות טריים, בעיקר בעונתם, נחשבים למזון בריא, דל שומן ולא מעובד. מסיבות אלה, האמונה הרווחת היא שהם בריאים לכולם. וכל המרבה, הרי זה משובח. מסתבר שלא כך הדבר… פירות יכולים לגרום לחלק מהאוכלוסייה לכאבי בטן קשים, גזים, שילשולים ואי נוחות בבטן, ואף לדכאון. רגישות לפירות עלולה לגרום לתסמינים שונים במערכת העיכול ואף להשפיע על הבריאות הכללית. פרוקטוז נקשר לא מעט גם להשמנת יתר ורמות LDL וטריגליצרידים גבוהות מן הרגיל. תת ספיגה של פרוקטוז הינה הפרעת עיכול נפוצה אשר משפיעה על כ-30% מהאוכלוסייה במדינות המערב, ישנן השערות ששכיחות התופעה במדינות אסיה נמוכה יותר אך עדיין יחסית גבוהה, עד כ-10%. פרוקטוז הוא חד סוכר הקרוי גם סוכר פירות, המהווה מרכיב תזונה עיקרי במזון המערבי. מקורותיו העיקריים: דבש (מכיל 40% פרוקטוז), פירות עץ, ענבים ומלון, ירקות שורש ובעיקר בצל. ישנן הערכות שכמחצית מאוכלוסיית העולם אינה מסוגלת לעכל בצורה טובה למעלה מ-25 גר' פרוקטוז ביום. חוסר עיכול של הפרוקטוז אינו מאפשר את ספיגתו במעי הדק. הפרוקטוז מגיע למעי הגס ושם מתפרק על ידי חיידקי המעיים ויוצר גזים רבים. הפרוקטוז במעי הגס משנה את סוגי החיידקים הגדלים במעי ומשנה את הספיגה של חלבונים מסוימים אשר ככל הנראה גורמים להפחתת הסרוטונין בדם ולדיכאון (בעיקר בנשים צעירות).
רגישות לפירות
הסיבה לקושי בספיגת הפרוקטוז אינה ברורה ומשתנה מאדם לאדם. אדם המגלה קושי בספיגת פרוקטוז, ימצא בניסוי וטעיה מהי הרמה המתקבלת בגופו. רגישות לפירות יכולה להתבטא בתסמינים מגוונים, החל מאי נוחות קלה ועד לתגובות חריפות במערכת העיכול. הפרוקטוז נמצא בעיקר בפירות אך גם בירקות, נמצא במוצרים המכילים סוכר פשוט (סוכרוז) ובסורביטול (ממתיק הנפוץ במוצרים לחולי סוכרת). ההמלצה במצבים של חשד לרגישות לפרוקטוז היא לעשות בדיקת נשיפה (ניתן לעשות דרך קופות החולים). תוצאות הבדיקה יהוו מדד מהימן על מידת הבעיה במידה והיא קיימת.
קיימת אי סבילות תורשתית לפרוקטוז, המתגלה בינקות. שכיחותה 1/25000 לידות באירופה. הגורם לבעיה הוא ליקוי מולד באנזים האחראי על עיבוד הפרוקטוז בכבד. המחסור מחייב הימנעות מוחלטת מפרוקטוז, סוכרוז וסורביטול. לעומת זאת, חלק גדול יותר מהאוכלוסייה סובל מאי סבילות תזונתית לפרוקטוז. רגישות לפירות זו אינה מחייבת הימנעות מוחלטת אלא רק הפחתה משמעותית בכמות הפרוקטוז במזון.
פירות עשירים בפרוקטוז:
תפוחים, אגסים, מנגו, אפונה, אבטיח, פירות משומרים במיץ, דבש, סירופ תירס, מיץ פירות, פירות יבשים.
פירות דלים בפרוקטוז:
בננות, אוכמניות, ענבים, קיווי, מלון, לימון, מנדרינה, תפוז, פסיפלורה, תות שדה, פטל, סירופ מייפל.
במידה והתגלתה אי סבילות לפרוקטוז, חשוב להימנע גם ממזונות עשירים בפרוקטנים. פרוקטנים הם מולקולות המורכבות ממספר חלקיקי פרוקטוז ולכן מגיבים באופן דומה. רגישות לפירות יכולה לכלול גם תגובה לפרוקטנים, מה שמחייב התייחסות רחבה יותר בתכנון התזונה.
פרוקטנים נמצאים בכמות גדולה: בשעועית, גרגרי חומוס, עדשים, סלק, כרוב, אספרגוס, ברוקולי, שום, אפונה, בצל, חיטה, שיפון, אבטיח ואפרסקים.
הגבלת המזון בפרוקטוז ובפרוקטנים מקשה במידה ניכרת על תכנון המזון ודורשת שינויים בתפריט היומי, בעיקר בארץ. לאורך זמן עלולים להתפתח חסרים משמעותיים בכמות הוויטמינים והמינרלים המגיעים לגוף. כמות הסיבים התזונתיים משפיעה גם היא על העיכול ועל הבריאות הכללית. מסיבות אלה, במידה וקיים חשד לרגישות לפירות או לפרוקטוז, מומלץ מאוד להתייעץ עם תזונאי מומחה בתחום.
