בדיקת דם לאלרגיה לעובש

בדיקת הדם לאלרגיה לעובש מיועדת לזיהוי נוגדנים מסוג IgE הקשורים לעובשים הנפוצים ביותר. הבדיקה מאפשרת אבחון אלרגיה ל-12 סוגי עובש הנחשבים לשכיחים ביותר בסביבה. בדיקה זו מספקת מידע חשוב על תגובת מערכת החיסון לעובש, ועוזרת להבין האם החשיפה אליו היא הגורם לתסמינים הלא מוסברים.

בדיקת שתן לגילוי מיקוטוקסינים (רעלנים של עובש ופטריות)

מיקוטוקסינים הם רעלנים הנחשבים לאחד הגורמים המסוכנים ביותר בסביבה שלנו. מדובר בתוצרי לוואי של פטריות ועובשים, הנפוצים במבנים לחים, במזון ובאוויר. חשיפה ממושכת למיקוטוקסינים עלולה להשפיע לרעה על מערכת החיסון, לגרום לרגישויות שונות, ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות הקשורות במערכת הנשימה והעיכול.

פטריות ועובשים יכולים לגדול כמעט על כל משטח, בעיקר באזורים חמים ולחים, ומשחררים רעלנים הגורמים לתסמינים רבים כגון קשיי נשימה, פריחות בעור, חולשה, עייפות כרונית ואף בעיות נוירולוגיות.

בדיקת השתן מאפשרת לבדוק הימצאות של 11 סוגי מיקוטוקסינים שמקורם בכ-40 סוגי פטריות נפוצות. במידה והבדיקה מצביעה על קיום זיהום בגוף של עובשים או מיקוטוקסינים, ניתן להקל על המצב באמצעות תזונה מתאימה, ניקוי הגוף מרעלים ושימוש בתוספי תזונה.

חשוב להבין כי התמודדות עם אלרגיה לעובש דורשת גישה כוללת הכוללת זיהוי מקורות החשיפה, שינוי סביבתי, וטיפול מתאים במערכת החיסון. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לצורך אבחון מקיף והתאמת תוכנית טיפול אישית להפחתת התסמינים ולשיפור איכות החיים.

הפוסט בדיקות רגישות ואלרגיה לעובש הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

במקרים רבים, אנשים סובלים מתסמינים חוזרים של מערכת העיכול, כגון נפיחות, כאבי בטן, שינויים ביציאות, שלשולים או עצירות, מבלי שתימצא לכך סיבה רפואית ברורה. לאחר בדיקות רפואיות מקיפות אצל רופא גסטרו, כאשר לא מתגלה מחלה מבנית או דלקתית, ניתנת לרוב אבחנה כללית של מעי רגיז או הפרעה תפקודית של מערכת העיכול. במצבים כאלה, המטופלים נאלצים ללמוד לחיות עם אי הנוחות ללא פתרון ממשי.

בדיקות לחיידקים במעי – כלי חשוב לאבחון בעיות עיכול

במקרים בהם לא נמצאה מחלה ברורה, מומלץ לבצע בדיקות לחיידקים במעי באמצעות בדיקות צואה מתקדמות, המסייעות בזיהוי חיידקים פתוגנים, חוסר איזון בחיידקי המעי, נוכחות טפילים, אמבות או מזהמים אחרים.

השלב הראשון בתהליך הוא ביצוע בדיקת צואה בסיסית דרך רופא המשפחה או רופא הגסטרו. בדיקה זו נועדה לשלול הימצאות חיידקים מזיקים, טפילים או מזהמים אחרים אשר עלולים לגרום לתסמיני מערכת העיכול.

במקרים בהם הבדיקה הרגילה אינה מזהה גורם ברור לבעיה, ניתן לבצע בדיקות לחיידקים במעי ברמה רחבה ומפורטת יותר. בדיקות אלו נחשבות למתקדמות ומדויקות, וכוללות ניתוח מקיף של הרכב חיידקי המעי ומדדים נוספים, כגון:
חיידקים פתוגנים שעלולים לפגוע בתפקוד מערכת העיכול
טפילים ואמבות הגורמים לתסמינים ממושכים
מדדי דלקת המעידים על פעילות חריגה במעי
מדדי עיכול וספיגה המסייעים להבין האם קיימת בעיה בפירוק המזון

מתי כדאי לבצע בדיקות לחיידקים במעי?

בדיקות אלו מומלצות במיוחד במקרים בהם תסמיני העיכול נמשכים לאורך זמן, משפיעים על איכות החיים, ואינם מגיבים לשינויים תזונתיים או טיפול רפואי רגיל. חוסר איזון בחיידקי המעי (דיסביוזה) עלול לגרום לתופעות כמו גזים, נפיחות, שלשולים כרוניים, חולשה, ירידה בספיגת רכיבים תזונתיים ועוד.

איך בדיקות לחיידקים במעי יכולות לעזור?

הבנת הרכב החיידקים במעי יכולה להוות מפתח משמעותי למציאת פתרון לבעיות במערכת העיכול. בעזרת בדיקות אלו ניתן לזהות האם יש עודף או חוסר בחיידקים מסוימים, לבדוק נוכחות מזהמים ולתכנן טיפול מותאם אישית שיכול לכלול תזונה מותאמת, פרוביוטיקה או טיפולים נוספים.

מניסיוני הרב בעבודה עם בדיקות אלו, מציאת הגורם לבעיה או שלילתו עשויה להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים, להפחית תסמינים ולסייע בטיפול יעיל יותר למערכת העיכול.

אם קיימת תסמונת מעי רגיז, כאבי בטן כרוניים או תסמינים בלתי מוסברים, כדאי לשקול ביצוע בדיקות לחיידקים במעי כדי לקבל תמונה מלאה ולמצוא את הדרך הנכונה לטיפול והקלה.

הפוסט בדיקות לחיידקים במעי הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

גלוטן הוא החלבון העיקרי בדגנים כמו חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל. עבור אנשים מסוימים, צריכת גלוטן עלולה להוביל לתגובות גופניות שליליות, הנעות בין צליאק, אלרגיה לגלוטן, רגישות לגלוטן ואי סבילות.

המצב המשמעותי ביותר הוא מחלת הצליאק, שהיא מחלה אוטואימונית שבה חשיפה לגלוטן גורמת לנזק במעי הדק. נזק זה מוביל לפגיעה בספיגת רכיבים תזונתיים ועלול לגרום לתסמינים כגון:
אפטות חוזרות בפה
פריחות בעור (דרמטיטיס הרפטיפורמיס)
עייפות כרונית וקושי בריכוז
כאבי בטן, שלשולים או עצירות
חוסרים תזונתיים ואובדן משקל

עם זאת, ישנם אנשים החווים תסמינים דומים למרות שאינם סובלים מצליאק. במקרים אלה, ייתכן שהם סובלים מאלרגיה לגלוטן או רגישות שאינה צליאק (NCGS – Non-Celiac Gluten Sensitivity).

בדיקות לצליאק – כיצד ניתן לאבחן?

האבחון הראשוני של צליאק נעשה באמצעות בדיקות דם לצליאק, הזמינות דרך רופא המשפחה או גסטרואנטרולוג. בדיקות אלו מחפשות נוגדנים ספציפיים, כמו tTG-IgA או EMA-IgA, אשר מופיעים בתגובה לחשיפה לגלוטן. במקרים שבהם מתקבלות תוצאות גבוליות או חיוביות, ייתכן שיומלץ על ביופסיית מעי דק, הנחשבת לבדיקה המאבחנת הרשמית לצליאק.

בדיקות לרגישות ולתגובות שאינן צליאק

אם נשלל צליאק, אך עדיין קיימת תגובה שלילית לגלוטן, ניתן לבצע בדיקות נוספות:
בדיקות רגישות לגלוטן – בדיקות דם מתקדמות שיכולות לזהות תגובות חיסוניות שאינן קשורות לצליאק.
בדיקות אלרגיה לגלוטן – במקרים של אלרגיה לגלוטן, התגובה עשויה להיות חריפה ולכלול נפיחות, קשיי נשימה, פריחות בעור ואפילו אנפילקסיס. אבחון מתבצע לרוב דרך בדיקות IgE הקשורות לאלרגיות למזון.
בדיקות DNA לצליאק – בדיקות גנטיות הבודקות האם קיימים גנים הקשורים לצליאק, כמו HLA-DQ2 ו-HLA-DQ8. אם הגנים הללו אינם קיימים, הסיכוי לאבחון צליאק נמוך מאוד.

מתי כדאי לבצע בדיקות לצליאק או רגישות לגלוטן?

כאשר יש תסמינים מתמשכים לאחר צריכת גלוטן
כאשר יש היסטוריה משפחתית של צליאק או מחלות אוטואימוניות
כאשר נשלל צליאק, אך עדיין יש חשד לרגישות או אלרגיה לגלוטן
כאשר יש חוסרים תזונתיים בלתי מוסברים

בדיקות לצליאק, רגישות ואלרגיה לגלוטן מסייעות באבחון מדויק ובהתאמת אורח חיים תזונתי נכון, שיכול לשפר משמעותית את איכות החיים ולהפחית תסמינים לא נעימים.

הפוסט בדיקות לצליאק / לרגישות / אלרגיה לגלוטן הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

בדיקות רגישות למזון מאפשרות לאתר נוגדנים ספציפיים למזונות שונים ולזהות האם הגוף מפתח תגובה חיסונית כלפיהם. כאשר ישנה חשיפה למזון מסוים, מערכת החיסון עשויה לייצר נוגדנים כנגדו, מה שעלול להוביל להופעת תסמינים שונים. אלימינציה של מזונות שנמצאו עם רמות נוגדנים גבוהות לתקופה של 3-4 חודשים יכולה לסייע בהפחתת תסמינים רבים כמו בעיות עור, הפרעות עיכול, עייפות לא מוסברת, כאבי ראש, גודש בדרכי הנשימה, שיעול ממושך, שינויים במצבי רוח ועוד

בדיקות רגישות למזון מתבצעות באמצעות בדיקת דם פשוטה שבה נבדקים נוגדנים למגוון רחב של מזונות. קיימות בדיקות המתמקדות ב-87 סוגי מזון ואחרות הבודקות עד 240 סוגים שונים. הדגימה נלקחת באמצעות דקירה באצבע והדם נספג על גבי נייר מיוחד לצורך בדיקה מעמיקה במעבדה.

תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך 2-3 שבועות ומאפשרות קבלת תמונה ברורה של המזונות שעלולים לגרום לתגובות שליליות בגוף. בהתאם לממצאים ניתן להתאים תזונה אישית ולבצע שינויים הדרגתיים שיכולים לשפר משמעותית את ההרגשה הכללית ולהפחית תסמינים הקשורים לרגישות למזון

הפוסט בדיקות רגישות למזון הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

מהי רגישות לגלוטן ומה ההבדל בינה לבין מחלת הצליאק?

הגלוטן הוא החלבון העיקרי המצוי בחיטה, שעורה ושיפון (גם בדגנים מלאים וגם במזוקקים). זהו החלבון האחראי לצמיגותו של הבצק ולמרקם המאפים המיוצרים מדגנים אלה

רגישות לגלוטן יכולה להתקיים במגוון רחב של רמות המייצרות אי נוחות וסבל באורח החיים של האדם הרגיש לגלוטן. חשוב להבחין כי מחלת הצליאק (בעברית: דָגֶנֶת / כרסת), היא אינה סוג של רגישות לגלוטן, כי אם אי-סבילות לגלוטן, אשר לא מאפשרת לאדם הסובל ממנה לצרוך שום מוצר שיש בו גלוטן כלל. כאשר חולה צליאק אוכל מזון שמכיל גלוטן,  נוצרת תגובה חיסונית שמזיקה למעי הדק. כתוצאה מכך, המזון אינו מתעכל כראוי ונגרמת אי-ספיגה. מלבד תסמינים כמו שלשול, גזים כלואים בבטן ונפיחות בבטן, אי-ספיגה גורמת גם לתת-תזונה ולאנמיה ועלולה בסופו של דבר להוביל למספר מחלות אוטואימוניות נוספות. המחלה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן, וללא טיפול, מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת.

מחלת הצליאק יכולה להופיע בכל גיל, מילדות ועד בגרות, אולם, במקרים רבים החולים מאובחנים רק אחרי שנים של תסמינים. מהירות האבחון משתנה ממקום למקום בעולם, בהתאם לרמת המודעות למחלה. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה נרשמה בקרב תושבי צפון אירופה, ואילו הנמוכה ביותר בקרב אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי ואסיאתי.

את מחלת הצליאק ניתן לאתר באמצעות בדיקות דם מתאימות אליהן ניתן לקבל הפנייה מרופא המשפחה. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי תוצאה שלילית של בדיקות הדם אינה מלמדת כי אין רגישות לגלוטן. היא מעידה כי הנבדק אינו סובל מצליאק, אך בהחלט יכולות להתקיים רמות של רגישות לגלוטן, שלא באות לידי ביטוי בבדיקות הדם. במקרים מסוימים, ניתן להיעזר גם בבדיקות נשיפה לזיהוי רגישות אפשרית, במיוחד כאשר יש תסמינים מתמשכים הקשורים למערכת העיכול.

מכיוון שאחד הגורמים למחלת הצליאק הוא גנטי, אם יש לך קרובי משפחה שחולים בצליאק, הנך משתייך לקבוצת הסיכון. כמו כן, היום ידוע שנשים נוטות ללקות במחלה יותר מגברים, וסבורים כי עשויה להיות השפעה גם לנטיות תרבותיות ומיקום גיאוגרפי. במידה וקיים חשד לרגישות לגלוטן, בדיקות נשיפה יכולות להוות כלי עזר נוסף לאיתור גורמים אפשריים לתסמינים.

הפוסט בדיקות נשיפה הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

אמנם צמד המילים האלו הפך לפופולרי בשנים האחרונות, ועמו הגיעו דיאטות רבות ללא גלוטן שאומצו על ידי רבים בארץ ובעולם, גם מבלי שיהיו רגישים, ועדיין – לפני שממהרים לאמץ תזונה מגבילה, חשוב להבין את הנושא לעומק. מומלץ לקרוא לפני שרצים לסופרמרקט להחליף את תכולת המטבח לנטולת גלוטן

מהי רגישות לגלוטן ומה ההבדל בינה לבין מחלת הצליאק?

הגלוטן הוא החלבון העיקרי המצוי בחיטה, שעורה ושיפון (גם בדגנים מלאים וגם במזוקקים). זהו החלבון האחראי לצמיגותו של הבצק ולמרקם המאפים המיוצרים מדגנים אלה.

רגישות לגלוטן יכולה להתקיים במגוון רחב של רמות המייצרות אי נוחות וסבל באורח החיים של האדם הרגיש לגלוטן. חשוב להבחין כי מחלת הצליאק (בעברית: דָגֶנֶת / כרסת), היא אינה סוג של רגישות לגלוטן, כי אם אי-סבילות לגלוטן, אשר לא מאפשרת לאדם הסובל ממנה לצרוך שום מוצר שיש בו גלוטן כלל. כאשר חולה צליאק אוכל מזון שמכיל גלוטן,  נוצרת תגובה חיסונית שמזיקה למעי הדק. כתוצאה מכך, המזון אינו מתעכל כראוי ונגרמת אי-ספיגה. מלבד תסמינים כמו שלשול, גזים כלואים בבטן ונפיחות בבטן, אי-ספיגה גורמת גם לתת-תזונה ולאנמיה ועלולה בסופו של דבר להוביל למספר מחלות אוטואימוניות נוספות. המחלה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן, וללא טיפול, מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת.

איך ניתן לאבחן רגישות לגלוטן או צליאק?

מחלת הצליאק יכולה להופיע בכל גיל, מילדות ועד בגרות, אולם, במקרים רבים החולים מאובחנים רק אחרי שנים של תסמינים. מהירות האבחון משתנה ממקום למקום בעולם, בהתאם לרמת המודעות למחלה. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה נרשמה בקרב תושבי צפון אירופה, ואילו הנמוכה ביותר בקרב אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי ואסיאתי

את מחלת הצליאק ניתן לאתר באמצעות בדיקות דם מתאימות אליהן ניתן לקבל הפנייה מרופא המשפחה. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי תוצאה שלילית של בדיקות הדם אינה מלמדת כי אין רגישות לגלוטן. היא מעידה כי הנבדק אינו סובל מצליאק, אך בהחלט יכולות להתקיים רמות של רגישות לגלוטן, שלא באות לידי ביטוי בבדיקות הדם

במקרים בהם קיימים תסמינים ממושכים הקשורים למערכת העיכול, ניתן לבצע גם בדיקות צואה. בדיקות אלו מסייעות בהבנת מצב המעי ויכולות לעזור בזיהוי גורמים נוספים המשפיעים על העיכול, כולל שינויים בהרכב החיידקים במעי, דלקות או חוסרים תזונתיים הנגרמים על ידי צריכת גלוטן. בדיקות צואה יכולות להיות כלי משלים משמעותי כאשר אין אבחנה חד-משמעית מבדיקות הדם

מי נמצא בסיכון גבוה יותר?

מכיוון שאחד הגורמים למחלת הצליאק הוא גנטי, אם יש לך קרובי משפחה שחולים בצליאק, הנך משתייך לקבוצת הסיכון. כמו כן, היום ידוע שנשים נוטות ללקות במחלה יותר מגברים, וסבורים כי עשויה להיות השפעה גם לנטיות תרבותיות ומיקום גיאוגרפי

במידה וקיימים תסמינים מתמשכים ללא אבחנה ברורה, מומלץ לשקול ביצוע בדיקות צואה יחד עם בדיקות דם לצליאק, על מנת לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר של המצב הבריאותי

הפוסט בדיקות צואה הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.

מהי רגישות לגלוטן ומה ההבדל בינה לבין מחלת הצליאק?

הגלוטן הוא החלבון העיקרי המצוי בחיטה, שעורה ושיפון (גם בדגנים מלאים וגם במזוקקים). זהו החלבון האחראי לצמיגותו של הבצק ולמרקם המאפים המיוצרים מדגנים אלה.

רגישות לגלוטן יכולה להתקיים במגוון רחב של רמות המייצרות אי נוחות וסבל באורח החיים של האדם הרגיש לגלוטן. חשוב להבחין כי מחלת הצליאק (בעברית: דָגֶנֶת / כרסת), היא אינה סוג של רגישות לגלוטן, כי אם אי-סבילות לגלוטן, אשר לא מאפשרת לאדם הסובל ממנה לצרוך שום מוצר שיש בו גלוטן כלל. כאשר חולה צליאק אוכל מזון שמכיל גלוטן,  נוצרת תגובה חיסונית שמזיקה למעי הדק. כתוצאה מכך, המזון אינו מתעכל כראוי ונגרמת אי-ספיגה. מלבד תסמינים כמו שלשול, גזים כלואים בבטן ונפיחות בבטן, אי-ספיגה גורמת גם לתת-תזונה ולאנמיה ועלולה בסופו של דבר להוביל למספר מחלות אוטואימוניות נוספות. המחלה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן, וללא טיפול, מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת.

מחלת הצליאק יכולה להופיע בכל גיל, מילדות ועד בגרות, אולם, במקרים רבים החולים מאובחנים רק אחרי שנים של תסמינים. מהירות האבחון משתנה ממקום למקום בעולם, בהתאם לרמת המודעות למחלה. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה נרשמה בקרב תושבי צפון אירופה, ואילו הנמוכה ביותר בקרב אנשים ממוצא אפרו-אמריקאי ואסיאתי.

את מחלת הצליאק ניתן לאתר באמצעות בדיקות דם מתאימות אליהן ניתן לקבל הפנייה מרופא המשפחה. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי תוצאה שלילית של בדיקות הדם אינה מלמדת כי אין רגישות לגלוטן. היא מעידה כי הנבדק אינו סובל מצליאק, אך בהחלט יכולות להתקיים רמות של רגישות לגלוטן, שלא באות לידי ביטוי בבדיקות הדם.

מכיוון שאחד הגורמים למחלת הצליאק הוא גנטי, אם יש לך קרובי משפחה שחולים בצליאק, הנך משתייך לקבוצת הסיכון. כמו כן, היום ידוע שנשים נוטות ללקות במחלה יותר מגברים, וסבורים כי עשויה להיות השפעה גם לנטיות תרבותיות ומיקום גיאוגרפי.

הפוסט בדיקות דם הופיע לראשונה ב-ד''ר אילנה דריאל.